משה כהן חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח' נ' מסיקה ואח'

החלטה

המשיב בבקשה לרשות ערעור הגישו בקשה לסילוק על הסף ולחילופין להגדלת סכום העירבון. לפי החלטתי מיום 20.5.13 קבעתי שיש להשיב על הבקשה, ותשובה ניתנה מטעם המבקשות בבקשה. לאחר מכן, ללא רשות, הוגשה תשובת המשיב לתגובת המבקשות. רשות זו נחוצה משום שהבקשה אינה נדונה לפי תקנה 241, אלא לפי תקנה 465.

הבקשה לסילוק על הסף נסמכת על כך שהבקשה אינה מפרטת בצורה תמציתית את הנימוקים, אלא להיפך, היא משתרעת על מאות רבות של עמודים. בהחלטתי ביום 30.4.13 שהבקשה המשתרעת על 71 עמודים מלבד נספחים אינה עומדת בכללי תקנה 403 וניתנה הזדמנות למבקשות להגיש בקשה מתוקנת. המבקשות הגישו בקשה מתוקנת הנחזית כאילו היא משתרעת על 40 עמודים בלבד (מלבד הנספחים), אך למעשה נאמר בה שמבוקש לראות בבר"ע המקורית כרך אסמכתאות ונספחים לבקשה המתוקנת, ובסעיף 11 לבקשה המתוקנת צירפו את תשובתן בהליך בבית המשפט קמא, תוך שהן מבקשות לראות בתשובה על צרופותיה כאילו היא חלק בלתי נפרד מהבקשה. על כן, התבקש סילוק הבקשה על הסף, ולחילופין מחיקת סעיפים 1 ו- 11 לבקשה שצירפו מסמכים נוספים ולהורות על הגדלת סכום העירבון, עקב ההיקף החריג של כתבי הטענות.

בתשובת המבקשות נטען שמדובר טענת פגם בצורת כתב הערעור, ולפי תקנה 449 אין להעלות טענת פגם בצורת כתב הערעור אלא אם הומצאה הודעה בכתב על כך למערער 7 ימים לפני הדיון בערעור והמערער לא תיקן את הפגם. עוד נטען שבית המשפט כבר התייחס להיקף הערעור ונתן החלטה בהתאם, והחלטה זו היא סופית ומכרעת. נטען כי הבר"ע בנוסחה המקורי חלפה מן העולם, אלא שכדי למנוע הגשת נספחים זהים נעשתה הפנייה לנספחי הבר"ע המקורית ולא לתוכן הבר"ע המקורית. הבהרה זו, כך נטען, סותמת את הגולל על הטענה המגוחכת הזו. אשר לצירוף כתב התשובה, נטען שהוא מסמך רלבנטי, ועל כן צורף. כמו כן התבקש לדחות את הבקשה להגדלת העירבון מהטעם שהבקשה לא נתמכה בתצהיר.

איני סבור ששאלת היקף הבקשה לרשות ערעור היא "פגם צורני" שנפל בבקשת רשות הערעור. אני רואה בפגם זה פגם תוכני, שאין צורך לתת עליו הודעה מראש. מכל מקום, מכיוון שעוד לא התקיים הדיון בערעור או בבקשה לרשות ערעור, ניתנה הודעה מראש על הטענה בדבר הפגם הזה, וניתנה האפשרות למבקשות לתקן את הפגם.

אני דוחה את הטענה כאילו כבר נתתי החלטה סופית המכשירה את היקף הבקשה לרשות ערעור כפי שהוגשה. נתתי החלטה המאפשרת למבקשות להגיש בקשה מתוקנת העומדת בתאי תקנה 403. לא קבעתי מעולם שהבקשה שהגישו עומדת בתנאי תקנה 403, בין אם היא משתרעת על 40 עמודים ובין אם היא משתרעת על 200 עמודים.

אני דוחה את הטענה שהבקשה המקורית לא אומצה על ידי המבקשות לתוך הבקשה המתוקנת, אלא חלפה מן העולם, כטענתן. בסעיף 1 לנימוקי הבקשה המתוקנת נאמר ש"מבוקש לראות בבר"ע המקורית כפי שהוגשה כרך אסמכתאות ונספחים להרחבה, ככל שנדרשת לבקשה זו, כאילו היא חלק בלתי נפרד מבקשה זו – כאילו כל מה שנאמר בה נאמר גם בבקשה זו". מכאן מובן שהבקשה המקורית אומצה במלואה כמה שנאמר גם בבקשה המתוקנת. עכשיו טוענות המבוקשות שהתכוונו להגיש רק על מנת להתייחס לנספחי הבקשה המקורית (סעיפים 14,15 לתשובה), אבל זהו תיקון לאמור במפורש בבקשה המתוקנת. על כן אני קובע שהטענה לא היתה מגוחכת כלל אלא טענה שיש לקבלה, ואכן המבקשות קיבלו אותה, ותיקנו את בקשתן המתוקנת, כך שבסעיף 1 יאמר שנספחי הבקשה המקורית יחשבו כנספחי הבקשה המתוקנת. כלשון המבקשות – "הא ותו לא!". בכך הורדנו מהבקשה 71 עמודים הבקשה המקורית.

אשר לצירוף כתב התשובה, בניגוד לטענת המבקשות בתשובתן, התשובה לא צורפה כנספח הכרחי שיש לצרפו לבקשה. היא צורפה כחלק מהבקשה ונאמר במפורש בבקשה המתוקנת, שמבוקש לראות בתשובה כאילו היא חלק בלתי נפרד מהבקשה, כאילו כל מה שנאמר בתשובה, נאמר גם בבקשה. אציין, שאמירה דומה הופיעה גם בבקשה המקורית, ואכן יש לחשב את גודל הבקשה המקורית לא כ- 71 עמודים, אלא 71 עמודים בתוספת עמודי כתב התשובה. עכשיו טוענות המבקשות שזהו רק נספח לבקשה. על כן, אני נעתר לבקשה החילופית של המשיב ומוחק את סעיף 11 לבקשה המתוקנת.

בנסיבות אלה, איני מוצא מקום לסלק את הבקשה על הסף. עם זאת, הבקשה כפי שהוגשה בבקשה המתוקנת היא בהיקף חריג, שאינו עומד בדרישות תקנה 403, והדבר מצדיק הגדלת היקף העירבון ללא צורך בהכרעה בכל שאלה עובדתית מלבד היקף הבקשה, עקב היקף התשובה הנדרש לדיון בטענות המבקשות. על אני אני מגדיל את סכום העירבון הנדרש מהמבקשות לסך 10,000 ₪. המבקשות יפקידו את יתרת העירבון עד יום 27.6.13, שאם לא כן, תירשם הבקשה לדחייה.

המשיבות ישלמו למבקש הוצאות הבקשה בסך 2,360 ₪.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: